מיהו תושב ישראל לצרכי מס?

 

מיהו תושב ישראל לצרכי מס הכנסה? האם ישראלי החי בסינגפור אך בני משפחתו מתגוררים בארץ והוא עצמו שוהה בארץ כחצי מימות השנה הינו תושב ישראל? מהם "המבחנים" המכריעים בעניין?

השאלה האם אדם הינו תושב ישראל היא אחד הקריטריונים העיקריים שיכריעו את חבות המס של אותו אדם בישראל. החל משנת 2003 שיטת המס בישראל היא פרסונאלית או "אישית". כלומר: כל הכנסותיו של מי שהינו תושב ישראל, בין אם הופקו בישראל ובין אם הופקו מחוצה לה, יחויבו במס בישראל. תושב ישראל יחויב איפוא בהגשת דוח לפקיד השומה הישראלי ובתשלום מס בהתאם אפילו אם כל הכנסותיו בשנת המס הופקו בחו"ל, והוא שילם בגינן מס בחו"ל. (בתנאים מסוימים הוא יוכל לקבל בישראל זיכוי על המס ששילם בחו"ל).

הגדרת "תושב ישראל" בפקודת מס הכנסה היא הגדרה מורכבת. באופן טבעי, נטיית רשות המסים היא לפרש בהרחבה את הגדרה זו כדי להרחיב את מעגל משלמי המסים. לפי ההגדרה הבסיסית, "תושב ישראל" הוא מי שמרכז חיו הוא בישראל. בפקודה נקבעה חזקה לפיה כל מי ששהה בישראל בשנת המס 183 ימים או יותר (כלומר למעלה ממחצית הימים בשנה) הינו תושב ישראל. אלא שנקבע במפורש, כי חזקה זו ניתנת לסתירה, הן ע"י אותו אדם והן ע"י פקיד השומה. "סתירת החזקה" פירושה הבאת ראיות נוספות אשר יוכיחו, כי למרות שאותו אדם שהה בישראל למעלה מ-183 ימים באותה שנה, הרי שאין הוא תושב ישראל. בימים אלו התבשרנו, כי במסגרת "המלחמה בהון השחור" הציע משרד האוצר לקבוע בחוק במפורש, כי כל מי שמבקש לסתור את החזקה הנ"ל ידרש להגיש דוח למס הכנסה (כלומר הוא ידרש לפרט בפני פקיד השומה את הכנסותיו ונסיבות חיו ולנמק מדוע מרכז חיו אינו בישראל).

סתירת החזקה אינה טריויאלית, אך היא אפשרית. בפרשת ספיר (ע"א 4862/13) קיבל לאחרונה בימ"ש העליון את עמדת הנישום לפיה הוא העתיק את מרכז חיו לסינגפור, חי בה ועובד בה, זאת למרות שאשתו ובנותיו הבגירות מתגוררות בישראל. בפסיקה נקבע שמדובר במבחן משולב, שעיקרו מבחן אובייקטיבי, אך הוא משלב גם מבחן סובייקטיבי – כלומר מה היתה כוונתו של הנישום והיכן הוא ראה את מרכז חיו. כמובן שעדותו לגבי מרכז חיו צריכה להיות כנה ולא מבוססת על מצגי שווא (השוו ע"מ (ת"א) 36696-10-10, שם הסתבר שלמרות נסיונו של הנישום להראות שמרכז חיו היה ברומניה, הרי שיש לו בישראל דירה ועסקים והוא אף התנדב במשמר האזרחי בארץ).

החקיקה המוצעת בנושא והפרשות שאוזכרו לעיל בפרט ומורכבות הנושא בכלל מלמדות שוב על החשיבות של קבלת חוות דעת משפטית במקרים של ספק בדבר שאלת התושבות. ככלל רשויות המס מכבדות חוות דעת הניתנות על ידי מומחי מס (ובלבד שהן מבוססות כאמור על ראיות אמת). לכל אדם השוהה בחו"ל מספר ימים רב בשנה ומבקש להיחשב כתושב חוץ לצרכי מס (כלומר לא להחשב "תושב ישראל") מומלץ לקבל חוות דעת מקצועית תומכת, זאת כדי לא להיחשף חלילה לחשש להעמדה לדין פלילי במקרה של מחלוקת עם רשויות המס. חשוב להדגיש כי גם אם יתקבל תיקון החקיקה ואותם אנשים שהחזקה מתקיימת בגינם יחוייבו בהגשת דוחות, אין הדבר אומר כי באופן אוטומטי הם יחויבו במס. במקרים אלו חשוב יהיה לערוך הליך משא ומתן מול רשויות המס המתבסס על המדיניות העכשווית ועל פי פעולות שנעשו במקרים דומים (יצוין כי חלק מהמקרים אינם פומביים ואינם ידועים לציבור הרחב). משרדנו מטפל בהליכי משא ומתן מול רשויות המס במקרים של מחלוקות ועוסק בניהול המשא ומתן על בסיס הנסיון הנצבר.

 

עו"ד קובי כהן הינו בכיר לשעבר במס הכנסה ואף שימש כפקיד השומה ביחידה הארצית במס הכנסה וכן במספר תפקידי רוחב בכירים ברשות המיסים. כיום משמש עו"ד כהן כמרצה בתחומי המס בפני פורומים של לשכת עורכי הדין, לשכת רואי החשבון, חבר בצוות התגובות של לשכת עורכי הדין בענייני חקיקת מס ושותף בצוות הדיונים עם רשויות המס בישראל לשם עיצוב חקיקת המס בישראל.

 לקבלת ייעוץ ראשוני צרו קשר עם משרדנו בטל': 03-5296666  או בדוא"ל coby@taxfirm.co.il

במקרים דחופים ניתן לפנות לנייד מספר:  0506210162

Comments are closed.