פעילות באמצעות חברה בחו"ל לצרכי מס – בעקבות פס"ד ניאגו

אנו שומעים רבות בשנים האחרונות על ישראלים הרושמים חברות בחו"ל, לרוב במקלטי מס כדוגמת האי ג'רסי או איי הבתולה, כדי להתחמק מתשלום מס בישראל. האם זה אכן עובד?

התשובה היא, ברוב המקרים, לא. מדובר בנושא מורכב, אך להלן ננסה להסביר אותו בפשטות.

ראשית יש להבחין בין חברות שמטרתן היא ביצוע פעילות עסקית אקטיבית לבין חברות שכל פעילותן היא פסיבית, כלומר הן רק מחזיקות בניירות ערך או בחברות אחרות או בנכסי נדל"ן, ושכל הכנסותיהן הן מנכסים אלו. חברה עסקית תמוסה לאו דוקא לפי מקום הרישום שלה, אלא לפי המקום בו היא נשלטת ומנוהלת. בפסיקה נקבע, כי מבחן השליטה והניהול הינו מבחן מהותי, כלומר יש למצוא מי שולט באופן אפקטיבי (ולו בעקיפין) בחברה. לכן אין זה מספיק למנות לחברה דירקטורים זרים תושבי חו"ל או לקיים את ישיבות הדריקטוריון בחו"ל. יש להוכיח, כי מקבלי ההחלטות האמיתיים אינם בישראל. כך למשל בפרשת ניאגו בה פסק בימ"ש העליון לאחרונה (ע"א 3102/12) הקימו ישראלים חברה זרה באיי הבאהמס ומינו לה דירקטורים זרים. למרות זאת נפסק, כי השליטה והניהול בחברה התבצעו בישראל, זאת משום שהסתבר, כי הניהול היומיומי של החברה בוצע ע"י ישראלים ונערך באמצעות מסמכים בעברית (ויצוין, כי הדירקטורים הזרים לא ידעו עברית).

נעבור לחברות שפעילותן היא פסיבית, שכן הבנו כי לא ניתן להרויח מרישום בחו"ל של חברה שפעילותה אקטיבית. זה הכיוון בו הלכו ישראלים רבים, משום שבחברה שפעילותה היא פסיבית, קשה יותר להוכיח, כי היא נשלטת ומנוהלת מישראל. רבים אף הקימו חברות בשליטה משותפת שלהם ושל תושבי חוץ. כידוע, כל הכנסותיו של תושב ישראל חייבות במס בארץ, גם אם הן הופקו בחו"ל. לכן רבים ניסו להעביר את הנכסים המניבים שלהם לחברות זרות, כדי שהם לא יחויבו בגינם במס בישראל. לאור זאת כוללת פקודת מס הכנסה הסדרים הנוגעים ל"חברה נשלטת זרה" (חנ"ז).

מהי חנ"ז? בקצרה זוהי חברה זרה המוחזקת בשיעור של 50% על ידי תושבי ישראל, או חברה המוחזקת על ידי תושב ישראל בשיעור של מעל ל 40%, כאשר יחד עם קרוב הוא מחזיק מעל ל 50% מהזכויות בחברה או חברה בה לתושב ישראל זכות למנוע קבלת החלטות ניהוליות. מרבית מהכנסותיה או רווחיה של החברה צריכים להיות מהכנסות פסיביות (כפי שהוסבר לעיל), לרבות הכנסות של חברות המוחזקות בשרשרת. משום שכאמור מדובר בסעיף "אנטי-תכנוני", נקבע כי רווחיה של החברה הנשלטת הזרה יחשבו כהכנסותיו של בעל המניות שמקורם מדיווידנד בהתאם לשיעור החזקתו בחברה. כלומר: ישראלי בעל מניות בחברה זרה יחשב כאילו קיבל דיבידנד מהחברה, גם אף אם לא קיבל את הדיבידנד בפועל ("דיבידנד רעיוני"). ינתן זיכוי על מס בו התחייב בעל המניות בפועל במדינה הזרה.

אנו רואים איפוא שאין טעם בהקמת חברה בחו"ל "סתם". ישראלים רבים הקימו חברות זרות שהינן ברובן חברות ריקות מתוכן. הפעלת חברות כאלו כרוכה בהוצאות, כאשר לא ברור שיש בצידן תועלת. יש הצדקה לפעילות בחו"ל באמצעות חברה כאשר תהיה לה מהות אמיתית. יש לזכור, כי להסתרת זהות בעלי המניות או פרטים נוספים מפקיד השומה עשויות להיות אף השלכות פליליות (פרשת פיקסל – גרינוואלד), ולכן מומלץ להמנע מכך. בכל מקרה של פעילות חו"ל מומלץ לפנות לעו"ד המתמחה במיסים כדי לבחון את מבנה האחזקות ולשם יצירת תכנון מס מטיב.

 

עו"ד קובי כהן הינו בכיר לשעבר במס הכנסה ואף שימש כפקיד השומה ביחידה הארצית במס הכנסה וכן במספר תפקידי רוחב בכירים ברשות המיסים. כיום משמש עו"ד כהן כמרצה בתחומי המס בפני פורומים של לשכת עורכי הדין, לשכת רואי החשבון, חבר בצוות התגובות של לשכת עורכי הדין בענייני חקיקת מס ושותף בצוות הדיונים עם רשויות המס בישראל לשם עיצוב חקיקת המס בישראל.

 לקבלת ייעוץ ראשוני צרו קשר עם משרדנו בטל': 03-5296666  או בדוא"ל coby@taxfirm.co.il

במקרים דחופים ניתן לפנות לנייד מספר:  0506210162

Comments are closed.