תשלום כופר – הליך חילופי להעמדה לדין פלילי

רבים וטובים, לרבות פרופ' איתמר רבינוביץ' (לשעבר שגריר ישראל בארה"ב ונשיא אוניברסיטת תל-אביב), נחשדו בביצוע עבירות מס, אך התיק נגדם נסגר כנגד תשלום כופר. במה מדובר?

פקודת מס הכנסה (סעיף 221) וסעיפים מקבילים בחוקי מס אחרים מאפשרים לרשות המסים (לנציב מס הכנסה או מי מטעמו) להטיל כופר כסף על מי שעבר עבירת מס וכנגד – להפסיק את ההליכים הפליליים נגדו. הכופר הוא הינו איפוא הליך חילופי להליך הפלילי. הכופר אינו עונש, אלא (כפי שעולה משמו) אמור לשמש מעין "כפרה" על מעשה העבירה. ברמה הטכנית מדובר בתשלום המשולם לרשות המסים, זאת בנוסף לחוב המס האזרחי.

הליך הכופר לשלביו

למרות שהחוק קובע שניתן להטיל כופר על מי שעבר עבירה, הרי בפועל מוטל כופר בד"כ על מי שחשוד בביצוע עבירת מס. מדובר בד"כ בעבירת ההשתמטות ממס (ס' 220 לפקודה) במקרים בהם מדובר בסכום נמוך יחסית ובנסיבות חמורה פחותות. יצוין, כי במקרה שמדובר בעבירה טכנית כגון אי הגשת דוח ניתן בד"כ לבקש המרה של האישום בקנס מנהלי, בתנאי שפונים במועד ואין עבירות נוספות, ולכן בד"כ אין צורך בבקשת כופר.

בקשת הכופר מוגשת לועדת הכופר של רשות המסים באמצעות היחידה שחקרה את העבירה. מומלץ להגיש את הבקשה באמצעות עורך דין העוסק בתחום המסים ואשר מיומן בניסוח בקשות כאלה. בד"כ רשות המסים מבקשת את חוות דעתה של הפרקליטות בעניין, במיוחד במקרים בהם התיק הועבר כבר מהיחידה החוקרת (בד"כ – פקיד שומה חקירות) לפרקליטות.

ועדת הכופר של רשות המסים מתכנסת אחת לתקופה ודנה בבקשות הכופר וקובעת (לגבי הבקשות שאושרו) מה יהיה סכום הכופר. הסכום אינו קבוע ותלוי בהתרשמותה של הועדה מהנסיבות שלפניה. ניתן גם לבקש להפחית את הכופר שנקבע. בקשה כזו תדון בפני ועדת הכופר הבאה.

מזה מספר שנים, לאחר עתירה שהוגשה בנושא, מתפרסמים שמות העבריינים אשר אושר להם כופר. השמות מתפרסמים באופן מרוכז לאחר דיוניה של אותה ועדה, תוך ציון סכום הכופר והנסיבות הכלליות של כל עבריין. הפרסום הוא באתר האינטרנט של רשות המסים.

אין קריטריונים אחידים וברורים לטיפול בבקשות כופר. כאמור לעיל, השיקול העיקרי הוא גובה סכום המס שהושמט וחומרת העבירה. אם מדובר בהשמטת מס של מליוני ש"ח בד"כ אין טעם להגיש בקשת כופר, כי הרשויות יטו שלא לאשרה. פרט לכך השיקולים העיקריים הנשקלים הם הנסיבות האישיות של החשוד (מצב בריאותו, אופיו ותרומתו לחברה, בני משפחה התלויים בו, עבירות קודמות או תשלומי כופר קודמים), מידת מעורבותו של החשוד בעבירה והעניין הציבורי בהליך. לאור זאת יש משנה חשיבות לניסוח מקצועי של הבקשה ע"י עורך דין המיומן בכך.

 

מטבע הדברים, במקרים רבים החשוד מצוי בדילמה בין רצונו להוכיח את חפותו לבין רצונו לסגור את התיק, להמנע מפרסומים מביכים ולהסיר מעליו את איום חרב העונש הפלילי. ההליך המשפטי מעצם טיבו טומן בחובו נעלמים רבים והפתעות רבות. לכן מומלץ בכל מקרה להתייעץ מבעוד מועד עם עורך דין הבקיא בתחום המסים, הן בהיבטים האזרחיים והן בהיבטים הפליליים, בטרם הגשת בקשת כופר. יש לזכור כי מרגע שהוגש כבר כתב אישום פלילי, קשה בהרבה לעצור את ההליך ולבטל אותו, למרות שהדבר אפשרי גם בשלב זה.

 

 

עו"ד קובי כהן הינו בכיר לשעבר במס הכנסה ואף שימש כפקיד השומה ביחידה הארצית במס הכנסה וכן במספר תפקידי רוחב בכירים ברשות המיסים. כיום משמש עו"ד כהן כמרצה בתחומי המס בפני פורומים של לשכת עורכי הדין, לשכת רואי החשבון, חבר בצוות התגובות של לשכת עורכי הדין בענייני חקיקת מס ושותף בצוות הדיונים עם רשויות המס בישראל לשם עיצוב חקיקת המס בישראל.

 לקבלת ייעוץ ראשוני צרו קשר עם משרדנו בטל': 03-5296666  או בדוא"ל coby@taxfirm.co.il

במקרים דחופים ניתן לפנות לנייד מספר:  0506210162

Comments are closed.