נהלי עבודה למניעת אי רישום תקבול
במשרדנו מגיעים מקרים של נישומים שספריהם נפסלו על ידי פקיד השומה כתוצאה מאי רישום תקבול על ידי אחד מהעובדים.
נזכיר כי על פי החוק חובה לרשום כל תקבול מיד עם קבלתו. רישום תקבול כולל גם העברות בנקאיות שנעשו לחשבון הבנק של העסק .
הוראות סעיף 145ב(א)(1) לפקודת מס הכנסה קובעות כי :
"נישום הרושם תקבוליו ……. ולא רשם בהם תקבול שהיה חייב לרשמו על פי ….הוראות, יראו את פנקסיו כבלתי קבילים זולת אם שוכנע פקיד השומה כי הייתה סיבה מספקת לאי הרישום"
המשמעות של אי רישום תקבול הינה פסילת ספרי העסק.
פסילת ספרים משמעה שפקיד השומה אינו מסתמך יותר על ספרי הנישום והוא יכול לקבוע את רווחיו של הנישום על פי הערכה. הערכה זו מכונה שומה לפי מיטב השפיטה.
במקרים של ביצוע ההערכה לרוב הרווח אשר יקבע פקיד השומה תהיה מוטה כלפי מעלה ולעיתים אף באופן קיצוני ביחס לפעילות העסק. לנישום יהיה קשה מאד להתגונן מפני קיצוניות הקביעה של פקיד השומה לאור העובדה כי אין לו ספרים אשר ניתן להסתמך עליהם והוא יאלץ להתמודד ולהביא הערכות נגדיות.
לאור כל זאת ברור שרצוי לא להיקלע למצב שבעסק שלנו לא ירשם תקבול משום שזה עלול לעלות בהרבה מאד כסף בתוספת מס כפי שיקבע פקיד השומה.
אך מה עושים אם אין לנו שליטה על רישום התקבולים מאחר והעובדים שלנו הם האחראים לרשום את התקבולים בעסק ? כיצד נמנע מצב בו עובד רשלן שלא רשם תקבול יגרום נזקים עצומים לעסק ?
התשובה הינה בדרך של נהלי עבודה מסודרים אשר יראו כי התקיימו מנגנוני פיקוח ובקרה על העובדים.
במידה וקיימים נהלי עבודה כאלה ונהלי העבודה נאכפים וקימת הוכחה לכך הדבר יכול לסייע לביטול אי רישום התקבול בעסק.
להלן שני מהלכים חיוניים שיכולים לעזור להוכחת ביצוע בקרה לרישום התקבול בעסק:
ביצוע קניות סמויות בעסק ובדיקת בקרה כי אכן התקבולים נרשמו.
התקנת מצלמות וביצוע בקרה מתועדת של קבלת תקבול בעסק ורישומו.
הוצאת נהלים והנחיות לכלל העובדים ביחס לרישום תקבולים בקופה הרושמת לרבות השלכות אי רישום בקופה.
הוצאת רענון נהלים וייזום שיחות אישיות מתועדות עם עובדים אשר סטו מנהלי העבודה.
יש לזכור כי המבחן לקיומה של "סיבה מספקת" לאי רישום התקבול הוא מבחן אובייקטיבי – קרי כזה שלא לוקח בחשבון את מידת הכוונה של העסק לא לרשום תקבול (לא בכוונה או לא ידעתי או לא רציתי באי רישום התקבול אינן תירוצים מתקבלים). המבחן האובייקטיבי שואל את עצמו האם מבחינה אובייקטיבית היה בידי העסק לצמצם את הסיכון או למנוע את אי רישום התקבול ואם עשה את כל אשר לאל ידו לשם כך. כאשר התשובה למבחן האובייקטיבי שלא ניתן היה למנוע בשום אמצעי נוסף את אי רישום התקבול אזי יחשב הדבר לסיבה מספקת לביטול אי רישום התקבול.
במצבים של אי רישום תקבול מומלץ להתייעץ עם עו"ד לשם ערעור על החלטה אשר לה יש לה השלכות כלכליות עצומות לעסק.
משרד עו"ד קובי כהן מתמחה בתחום המיסוי עם ניסיון רב בהגשת בקשות לתכנוני מס . עו"ד קובי כהן הינו בכיר לשעבר ברשות המיסים ובעל ניסיון רב בתחום המיסוי, ובתפקידו האחרון כיהן עו"ד קובי כהן כפקיד שומה של היחידה הארצית לשומה. משרדנו מייצג עוסקים וחברות ומתמחה בעריכת תכנוני מס הן בהיבט המיסוי הישראלי והן בהיבט הבינלאומי.
על מנת לקבל ייעוץ משפטי ומקצועי צרו קשר עם משרדנו באמצעות כתובת המייל coby@taxfirm.co.il או בטלפון מס': 03-5296666
במקרים דחופים ניתן להתקשר לנייד שמספרו 050-6210162 ומשרדנו ישמח לסייע לכם.
מאמר זה אינו מחליף בשום אופן ייעוץ משפטי פרטני.