לאחרונה פורסם בתקשורת, כי רשות המסים השיגה רשימות של תושבי ישראל שבבעלותם חשבון בבנקים בחו"ל ובהם כספים עליהם הם לא הצהירו בעבר, וכי בכוונתה לזמנם לחקירה.
רבים שוקלים אף כיום לפתוח חשבון בנק בחו"ל דרך האינטרנט פתיחת חשבון כזה אם היא לא מוצהרת לרשויות המס עלולה להוליד חשיפה פלילית כבדה.
אם פתחת חשבון בנק פרטי בחול עליך לזכור כי יש לדווח על ההכנסות שהזינו את החשבון וכן עליך לדווח למס הכנסה על סכום הכסף שעומד בחשבון.
אם לא דיווחת אתה צפוי להיות מזומן לחקירה פלילית.
כיצד כדאי להתכונן לחקירה כזו?
ראשית יש לזכור, כי בחקירות מעין אלו בד"כ אין לחוקרי רשות המסים חשדות ספציפיים וקונקרטיים נגד רוב החשודים. בד"כ יש חשוד מרכזי אחד או שניים בעבירות של ארגון פעיל של מערך ההשתמטות ממס, כגון רואה חשבון, מתווך או בנקאי, ומהם מגיעים החוקרים לחשודים נוספים. בד"כ אין לרשות המסים ולפרקליטות עניין לנהל תיקים פליליים נגד המעורבים המשניים, בתנאי שהם ישתפו פעולה וישלמו את חובות המס שלהם (ובד"כ גם כופר).
בהקשר של החזקת חשבון בנק בחו"ל יש לקחת בחשבון שעצם החזקת כספים בבנק בחו"ל אינה מהווה עבירה. העבירה היא באי דיווח על הריבית שנצברה על כספים אלו כהכנסה ו/או באי דיווח על כספים אלו במסגרת הצהרות הון אותן הגיש הנישום למס הכנסה. המטרה האמיתית של חוקרי הרשות היא לגלות (אם אכן יש מה לגלות) שמקורם של הכספים הללו הוא בעסקים או בנכסים בחו"ל או בישראל עליהם הנישום לא דיווח, למשל נכסי מקרקעין בחו"ל המניבים מזה שנים דמי שכירות. במקרה כזה ישתנה מצבו של הנחקר משמעותית לרעה, שכן אז הוא יהפך לחשוד בעבירה עיקרית חדשה. זהו למעשה הנזק העיקרי שיכול לגרום לעצמו נחקר במהלך החקירה.
בהקשר זה יש לזכור, כי לנחקר בחקירות מס יש שתי זכויות יסוד חוקתיות ועל החוקרים שלו לידע אותו לגבי שתיהן (אך רצוי שבכל מקרה הוא יהיה מודע להן עוד בטרם החקירה):
הראשונה: זכות השתיקה – הזכות לשתוק או לא להשיב על שאלות החוקרים. אכן, המנעות מלהשיב על שאלות החוקרים עשויה לפעול גם נגד החשוד ולחזק את הראיות נגדו בבוא היום (ועל החוקרים לציין זאת לפי החוק), אך בד"כ עדיף לנחקר לשתוק, אם האפשרות השניה היא להפליל עצמו, זאת משום שהודעה מפלילה תגרום לו נזק בלתי הפיך ובד"כ אין ממנה חזרה.
השנייה: הזכות להיוועץ בעורך דין לפני החקירה וגם במהלך החקירה, לפני קטע קריטי או כאשר הוא הבין שמצבו השתנה לרעה, זאת גם אם כבר התייעץ קודם עם עורך הדין.
הפרת כל אחת מהזכויות עשויה להביא לפסילת ההודאה. הדבר הוכר בפסיקת בימ"ש העליון בפרשות יששכרוב ואסף שי. עם זאת, יש לזכור כאמור, כי פסילת ההודעה אינה וודאית ותהיה כרוכה במאבק משפטי ממושך בבוא היום, ולכן כדי למנוע נזקים בלתי הפיכים מומלץ לנהוג כדלקמן:
- להיוועץ בעורך דין מומחה בתחום המסים ובתחום הפלילי מרגע בו למדתם על החשדות נגדכם, עוד בטרם הזימון לחקירה.
- להודיע לחוקרים, בתחילת כל חקירה תחת אזהרה, כי אתם מעוניינים להיוועץ בעורך דין.
- אין לחשוש מהפחדות מצד החוקרים, שמא תעצרו או שמצבכם יורע, אם חלילה לא תשתפו פעולה לאלתר.
- אם לא נענה החוקר לבקשה הנ"ל, יש לוודא לפחות שבפרוטוקול החקירה או ההודעה, ירשם שביקשתם להיוועץ בעורך דין.
- במקרה בו סורבה הבקשה להיוועץ בעו"ד, יש להזהר בלשונכם ובתשובותיכם. לא מומלץ לשמור בדווקנות על זכות השתיקה או להתחצף.
- אין טעם להתעלם לחלוטין משאלות החוקרים, שכן חשוב להבין מהו המידע שברשותם ומהו מקורו. מומלץ לכן להשיב לשאלות טכניות, אשר התשובות להן ממילא ידועות לחוקרים. אין טעם להתכחש למסמכים אותנטיים המעידים על קיומם של חשבונות הבנק עצמם, אך יש להמנע מלתת לחוקרים הסברים נוספים על מקורם של הכספים או על חשבונות נוספים עליהם לא נשאלתם. מנגד חשוב שלא לשקר, שכן גרסאות כוזבות יעמדו לכם לרועץ בבוא היום.
- מודגש שוב, כי בכל מקרה יש להשתדל לשמור על קור רוח ונימוס, ומדי פעם להזכיר את בקשתכם להפגש עם הסנגור. מנגד יש לקחת "בערבון מוגבל" הבטחות של החוקרים, לפיהן אם תודו ותספרו להם הכל, לא ינקטו נגדכם הליכים פליליים.
עו"ד קובי כהן הינו בכיר לשעבר במס הכנסה ואף שימש כפקיד השומה ביחידה הארצית במס הכנסה וכן במספר תפקידי רוחב בכירים ברשות המיסים. כיום משמש עו"ד כהן כמרצה בתחומי המס בפני פורומים של לשכת עורכי הדין, לשכת רואי החשבון, חבר בצוות התגובות של לשכת עורכי הדין בענייני חקיקת מס ושותף בצוות הדיונים עם רשויות המס בישראל לשם עיצוב חקיקת המס בישראל.
לקבלת ייעוץ ראשוני צרו קשר עם משרדנו בטל': 03-5296666 או בדוא"ל coby@taxfirm.co.il
במקרים דחופים ניתן לפנות לנייד מספר: 0506210162